עקרונות יסוד
עקרונות יסוד
הנחות היסוד שלנו
פיוס בין ישראל לפלסטינים, המבוסס על עקרון שתי מדינות עצמאיות לשני עמים בין הים לירדן, במסגרת הסכם שלום, הוא הפתרון היחיד לסכסוך והוא גם תנאי לקיומה של ישראל כמדינתו הדמוקרטית של העם היהודי, בטוחה, פורחת ומשגשגת לטובת כל אזרחיה, שוויונית, פלורליסטית וסובלנית.
פיוס והסכם שלום בר קיימא, חייבים להתבסס על פשרה המשלבת מתן מענה לצרכים הביטחוניים, החברתיים, הכלכליים והמדיניים האמיתיים של שני העמים, יחד עם ויתורים כואבים בשני הצדדים.
הצלחת המאבק לשלום תלויה בעיקר ביכולת של כולנו להתגייס ולגייס רבים אחרים להזדהות גלויה בדרישה מממשלות ישראל - בהווה ובעתיד - להציג מדיניות שלום ברורה, ממוקדת ונטולת תככים ומזימות נסתרות, ברוח העקרונות המוצגים בסעיף 6 שלהלן.
עמדה ברורה כזו של מדינת ישראל, בשילוב עוצמתה והפוטנציאל הכלכלי הרב הטמון בשת"פ עמה, תסיר בבוא העת את עיקר החסמים למו"מ אמיתי גם בצד הפלסטיני ותחזק את הרוב התומך בשני הצדדים.
עמדה ברורה וכנה כזו תסייע גם במאבק נגד בידודה של ישראל בעולם ובשיקום מעמדה הבינלאומי - שהוא תנאי לביטחון ולרווחה הכלכלית של החברה הישראלית.
אנו קוראים לממשלת ישראל לנהל משא ומתן מדיני, כן ואמיתי, עם הרשות הפלסטינית, על הסכם שלום מלא בין שני העמים
הסכם שלום עתידי, ליישום פתרון שתי מדינות לשני העמים, יכלול את העקרונות הבאים, יהיה מעוגן בערבויות בינלאומיות, ויבטיח בטחון ורווחה לשתי המדינות:
הכרה הדדית. הכרה פלסטינית מלאה במדינת ישראל כביתו הלאומי של העם היהודי – והכרה ישראלית מלאה במדינת פלסטין כביתו הלאומי של העם הפלסטיני.
גבולות. הגבולות הסופיים בין ישראל לפלסטין יהיו מבוססים על קווי יוני 1967 ובתיקונים נדרשים כפי שיוסכם במו"מ בין הצדדים. גושי ישובים יהודיים עיקריים, כגון גוש עציון, מעלה אדומים, גבעת זאב, ישובים הצמודים לקו הירוק ושכונות ירושלים – המהווים, כולם יחד, רק כ-5% משטחי הגדה המערבית כולה - יהיו חלק ממדינת ישראל, בתוך הגבולות הבינלאומיים החדשים. בתמורה, ישראל תעביר למדינה הפלסטינית שטחים חלופיים בהיקף זהה. לעומת זאת, רוב שטחי הגדה המערבית, 95% מהם, יהוו את שטחה של מדינת פלסטין.
ההתיישבות היהודית מעבר לקו הירוק. כאמור בסעיף הקודם, גושי הישובים היהודים העיקריים, הכוללים רוב של כ-80% מהיהודים החיים היום מעבר לקו הירוק - יהיו חלק ממדינת ישראל, בתוך הגבולות הבינלאומיים החדשים. לעומת זאת - היישובים היהודיים בשטחי המדינה הפלסטינית העתידית, הכוללים רק כ-20% מהיהודים החיים היום מעבר לקו הירוק, יפונו ותושביהם יזכו לסיוע במעבר למקומות חדשים בתוך הגבולות המוכרים החדשים של ישראל.
פירוז. המדינה הפלסטינית החדשה תהיה מפורזת מאמצעים ויכולות תקיפה צבאיים, אך תכיל יכולות צבאיות ושיטור המתאימות למטרות שמירה על החוק והסדר, שמירה על הביטחון, מניעה ומאבק בטרור. צבא זר לא יוצב בה.
ירושלים. השכונות היהודיות כולן, תהיינה בריבונות ישראלית. לישראל לא יהיו תביעות ריבוניות על השכונות הפלסטיניות בירושלים המזרחית, וגורלן יהיה נתון למו"מ בין כל הצדדים, בעיקר בהתחשב ברצונם של כשלוש מאות אלף הפלסטינים תושבי מזרח העיר, שלהם העניקה ישראל מעמד "תושב" במדינה. השאלה אם הם יהפכו לאזרחי פלסטין או ישראל, תוכרע על-ידי כל הצדדים הנוגעים בדבר, כולל הפלסטינים תושבי העיר המזרחית עצמם.
פליטים. הפליטים הפלסטינים החיים במחנות הפליטים בלבנון, סוריה וירדן, רשאים יהיו לבחור לעבור ולחיות במדינת פלסטין כאזרחים שווי זכויות במדינה החדשה, אולם אך ורק בהיקף ובתנאים שתקבע ממשלת המדינה הפלסטינית העצמאית לכשתקום. לחלופין, הם יוכלו לבחור להישאר במקום מושבם הנוכחי ולקבל סיוע כספי ושיקומי בינלאומי, או לעבור למדינה זרה, אחת מתוך מספר מדינות האזור שישתתפו בתכנית שיקום בינלאומית. מרגע חתימת הסכם השלום – לא תהיינה יותר תביעות כלשהן לאף צד בסוגיית הפליטים.
גזענות וטרור. שתי המדינות תתחייבנה להיאבק בטרור, בגזענות ובהסתה בתוך שטחן - הן בחקיקה, במדיניות מעשית ובאכיפה פעילה, במערכות החינוך ובקהילה. שתי המדינות גם תתחייבנה להימנע משתופי פעולה עם ארגונים, בריתות או קואליציות - שמטרותיהם עוינות לישראל או לפלסטין והן קוראות להיעלמותה של אחת משתי המדינות.
